// תוכן עניינים
המסך הזה עבר חמישים פעמים במכונת כביסה רגילה עם אבקה, וכמעט לא התעמעם. הוא ארוג בשרוול וגדול מעט מגלויה. אפשר לפתוח עליו מחשבון או מצפן. תמונות מתחלפות. סרטון מתנגן. הוא אפילו מבין פקודות קוליות. לוחצים באצבע על תמונה, והשרוול מגיב כמו טלפון. אין מודול אלקטרוני נשלף: נוריות ה-LED והשבבים החבויים בתוך החוטים נכנסים בעצמם לתוף.
מהנדסים מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור תיארו את השרוול במאמר ב-Nature ב-21 באוקטובר 2026. הדבר המפתיע ביותר בו הוא הצניעות שלו. במסך 5,184 פיקסלים, כמעט שליש יותר מאשר בטלפון הלחצנים Nokia 3310. ובכל זאת המחברים מכנים אותו מסך המגע הראשון בעולם שארוג מחוטי הבגד עצמו. כל חוט גם מאיר וגם מרגיש מגע.
חמישים כביסות נשמע מופשט. אם מכבסים משהו פעם בשבוע, זה כמעט שנה של לבישה: שיא לאלקטרוניקה, אבל עדיין לא השנים שבגד רגיל מחזיק מעמד. הבטחות לבגדים חכמים נשמעות כבר כעשר שנים, והן ממשיכות להיתקל בשני מכשולים: הכביסה והתוכנה. השרוול החדש מתקדם בראשון. עם השני עדיין אף אחד לא התמודד.
חוט בעובי מילימטר
המסך עשוי מ-54 חוטים שמונחים לאורך האמה. כל אחד נושא 96 נוריות LED, וכך מתקבלת תמונה של 96 על 54 נקודות. מתחת לנוריות, בתוך אותו חוט, יושבת שכבה שנייה שחשה לחץ. קצה אצבע סוגר מעגל, הבקר מחשב היכן, והפיקסל הקרוב ביותר נדלק.
החוט מיוצר בשיטת המשיכה התרמית, אותו תעלול שמשמש למשיכת סיבים אופטיים. בערך, קודם בונים תבנית־אב עבה ושכבתית, מעין דגם מוגדל של החוט העתידי. אחר כך מחממים אותה עד שהיא נעשית רכה כמו טופי, ומושכים. השכבות שומרות על הסדר שלהן, והתוצאה היא סיב בעובי של כמילימטר ובאורך של עד עשרה מטרים . לשם הקנה מידה: 54 השורות של השרוול, בנות 17 סנטימטר כל אחת, מסתכמות בכתשעה מטרים. משיכה אחת הייתה מספיקה לכל המסך.
החלק הקשה היה החיווט. חוט הוא בעצם חד־ממדי, ולכן כמעט אין בו מקום לפרוס מעגלים מורכבים, מסביר ראש הקבוצה, טורל חודייב, פרופסור חבר זוטר בפקולטה לעיצוב והנדסה של NUS. המסך התגבש רק כשהצוות למד להפוך סיב ל“אבני בניין אלקטרוניות” שמתנהגות כמו חוט רגיל.
איך מלחימים 20,000 מגעים בתוך חוט
בסיב יש חוטים דקים במיוחד עטופים בבידוד. לייזר מסיר את הבידוד בדיוק בנקודות שבהן נדרש מגע. הלחמה מותכת מתפשטת לאורך החוט ונדבקת רק למקומות החשופים, כמו שמים מתגלגלים לטיפות על זכוכית נקייה בין כתמי שומן. כך מסך השרוול מחבר יותר מ-5,000 שבבים באמצעות יותר מ-20,000 חיבורים חשמליים.
רזולוציה של טלפון לחצנים
כל נקודה בשרוול כמעט בגודל ראש סיכה, כשני מילימטרים רוחבה. במסך של Nokia 3310 הנקודות היו קטנות יותר מפי ארבעה, ובסמארטפון מודרני כבר אי אפשר להבחין בהן בעין בלתי מזוינת.
זה מספיק למחשבון או למחוג של מצפן. זה לא מספיק להודעת צ׳אט ארוכה, והאוניברסיטה אינה מעמידה פנים אחרת. הצוות רואה את הצעד הבא בשבבים קטנים יותר ובחוטים דקים יותר: השיטה מאפשרת את שניהם, מה שיחדד את התמונה ויאפשר לסרוג ולרקום את החוט במכונות מפעל רגילות.
בתמורה, כל נקודה כאן צבעונית, והתמונה מתחלפת 30 פעמים בשנייה, כמו בווידאו רגיל. והבד של המסך נושם כמו כותנה או ג׳ינס. זה חשוב יותר ממה שנשמע. אף אחד לא ילבש בגד שגורם לו להזיע מתחת לשכבת פלסטיק, ויהיה זוהר ומתוחכם ככל שיהיה.
בד זוהר, אגב, כבר הוצג בעבר. ב-2021 תיארה קבוצתו של הואישנג פנג מאוניברסיטת פודאן בשנגחאי ב-Nature טקסטיל תצוגה באורך שישה מטרים וברוחב 25 סנטימטר. הוא נארג במנוול תעשייתי כמו בד רגיל, אבל המקלדת וספק הכוח שלו היו חלקי בד נפרדים. בשרוול הסינגפורי אור ומגע נכנסים לחוט אחד יחד עם החיווט, ולכן הוא נקרא מסך מגע.
ז׳קט שנבנה לעשר כביסות
היו ניסיונות להכניס בגדים חכמים לזרם המרכזי, והקולני שבהם הסתיים בשקט. ב-2015 חשפה גוגל את Project Jacquard: חוטים מוליכים שאפשר לארוג בבד רגיל. Levi’s הייתה השותפה הראשונה, ובסתיו 2017 הגיע לחנויות ז׳קט ג׳ינס ב-350 דולר. הז׳קט תוכנן לרוכבי אופניים עירוניים. החלקה על השרוול השמאלי דילגה על שיר באוזניות, והטלפון בכיס קיבל שיחה או אמר לאן לפנות.
כל האלקטרוניקה ישבה בתג פלסטיק נשלף על השרוול, ולפני הכביסה פתחו אותו. רק החוטים המוליכים נכנסו לתוף, וגוגל הבטיחה כעשר כביסות . החברה הבהירה מאוחר יותר שעשרה מחזורים הם המינימום שהז׳קט עמד בו בבדיקות קשות יותר מכביסה ביתית. ההבדל האמיתי מהשרוול הסינגפורי נמצא במקום אחר: שם נוריות ה-LED והשבבים עצמם נכנסים למכונת הכביסה.
// ציר זמן
- גוגל חושפת את Project Jacquard ומכריזה על Levi’s כשותפה הראשונה.
- ז׳קט Levi’s עם Jacquard יוצא למכירה ב-350 דולר.
- גוגל סוגרת את אפליקציית Jacquard, והשרוולים הרגישים למגע מפסיקים לעבוד.
- מהנדסים מסינגפור מפרסמים שרוול שבו כל חוט מאיר וחש מגע.
הכביסה לא הרגה את הז׳קט: גוגל סגרה את אפליקציית Jacquard , והשרוולים השתתקו. הם עדיין היו שם, אבל שום דבר כבר לא ענה להם. ז׳קט חכם ב-350 דולר חזר להיות סתם ז׳קט.
מה עוד חסר לשרוול
בהודעת האוניברסיטה אין מילה על מה שכל קונה היה שואל קודם: הסוללה, ומתי השרוול יימכר בכלל. גם מחיר אין. זה אב־טיפוס מעבדה, ונתוני הכביסה והכיפוף נמדדו על ידי הצוות עצמו במעבדה. החוטים שרדו 1,000 כיפופים ברדיוס של חמישה מילימטרים, אבל אף אחד לא בדק איך הם מתמודדים עם חורף בתרמיל. לא ידוע גם מה קורה למסך אחרי הכביסה המאה: עדיין לא כיבסו אותו כל כך הרבה פעמים.
חודייב רואה ברפואה את השימוש הראשון. השרוול כבר מציג את חום הגוף. לדבריו, בגדים יוכלו לאסוף נתונים על הגוף באופן רציף באמצעות חיישנים הארוגים בחוטים, והלובש יוכל להסתכל עליהם ישר על השרוול, בלי טלפון ובלי שעון. לחולה מבוגר עם בעיות לחץ דם או לרץ, זה נשמע מושך.
נשארת החולשה השנייה, זו שמעבדה לא יכולה לתקן. אפשר להפוך חוט לעמיד, אבל האפליקציה שמאחוריו חיה בדיוק כל עוד חברה רוצה לתמוך בה. התוכנה של הז׳קט של Levi’s החזיקה חמש שנים וחצי. החוט למד לשרוד את מכונת הכביסה, אבל מי יתחייב לתמוך בתוכנה של בגדים שלובשים שנים?
