// תוכן עניינים

הגרסה היקרה ביותר של הרודסטר החדש של טסלה מצוידת במיכלי דלק, אבל אין בהם טיפת בנזין. הם מכילים גז דחוס: שני כלים בנפח כולל של 600 ליטר, שמזינים עשר דיזות ששולחות את המכונית באוויר. ב-15 באוקטובר 2026, באתר הניסויים של SpaceX בטקסס, הרודסטר טיפס על קיר מעוקל כמעט עד להיפוך, זינק מעל שורה של טסלות אחרות ונחת בעדינות בענן של עיבוי. מאחורי ההגה ישבה בובה, והמכונית הוטסה באמצעות אוטומציה. טסלה מכנה את הגרסה הזו “air ready”, אבל לא אומרת כמה זמן היא יכולה להישאר באוויר על מיכל אחד. חישבנו: כשמונה שניות, ועשר וחצי במקרה הנדיב ביותר. מילוי המיכל נמשך כיום שש עד שבע שעות, כלומר כ-45 דקות ליד המדחס על כל שנייה באוויר.

מה יש בתא המטען במקום דלק

הרודסטר החדש יוצא בשלוש גרסאות. הגרסה הבסיסית, Performance, חסרה דיזות והיא נדבקת לכביש בעזרת מאווררים ששואבים אוויר מתחת לרצפה. Thrust מוסיפה דיזות אחוריות להאצה ומיכל של 200 ליטר. רק Rocket עפה: מכונית חד-מושבית, בהזמנה בלבד, עם דיזות לאורך ההיקף, לפי TechCrunch . היא מוסיפה עוד 400 ליטר למיכל של Thrust, ובסך הכול 600. מאסק אומר שהייצור יתחיל ב-2028.

על הבמה הסביר את המכונית סגן נשיא ההנדסה של טסלה, לארס מורבי. הוא נתן את נפח המיכל ואת מסת הגז שבתוכו, והדיזות האחוריות, לפי החברה , יכולות להחזיק שמונה טונות מול כוח המשיכה. מורבי כינה את משקל המכונית הערכה: המספרים הסופיים עוד לא קיימים.

// מה אנחנו יודעים

600 ל׳נפח משותף של שני המיכלים בגרסת Rocket
≈250 ק״גגז במיכלים מלאים, לפי לארס מורבי
80+ קילו־ניוטוןדחף אחורי לפי טענת טסלה
<1,700 ק״גמשקל ראשוני של המכונית

הגז נקרא בכמה מקומות אוויר ובאחרים חנקן, והלחץ מצוטט כ-380 או כ-690 אטמוספרות. לחישוב זה כמעט לא משנה: אוויר הוא 80% חנקן, ונבדוק את שני הלחצים.

באיזו מהירות גז קר יוצא מהדיזה

הדיזות של הרודסטר לא שורפות דבר. הוספת דלק שצריך לבעור למכונית “פשוט לא מרגישה לגמרי נכון”, הסביר מורבי בראיון ל-Hagerty. הגז פורץ מהמיכל, מתפשט ודוחף את המכונית לכיוון ההפוך, כמו בלון שמשחררים. מהנדסים קוראים לזה מנוע גז קר. לוויינים משתמשים בהם כשצריך להסתובב בעדינות, לא כדי להאיץ.

מהירות הפליטה של חנקן קר נגזרת מתרמודינמיקה של בית ספר תיכון. גז בטמפרטורת החדר, דחוס ל-380 עד 690 אטמוספרות ומתפשט ללחץ רגיל בדיזה אידיאלית, מגיע לכ-700 מטר לשנייה. זה דחף סגולי של כ-72 שניות, הקצה העליון לחנקן. דיזה אמיתית תשיג פחות, אבל נהיה נדיבים.

שתי שניות בדחף מלא

נתחיל במצב המרשים ביותר. ב-80 קילו־ניוטון וב-700 מטר לשנייה, הדיזות פולטות כ-113 ק״ג גז בשנייה. כלומר 250 ק״ג נגמרים בתוך כשתי שניות. זה מספיק לתרגיל שהוצג ב-15 באוקטובר: טסלה מספרת שהמכונית קפצה 27 רגל, יותר מ-8 מטרים, מדווחת NBC News , והסתובבה סביב צירה באוויר.

ריחוף ייסמך על דיזות אחרות. 80 הקילו־ניוטון מגיעים מהדיזות האחוריות שדוחפות את המכונית קדימה, ואילו דיזות הפינות מכוונות כלפי מטה, וטסלה לא פרסמה את הדחף שלהן. אנחנו כן יודעים מה הן צריכות: מכונית של 1.7 טונות לוחצת על הקרקע בכ-16.7 קילו־ניוטון, בערך חמישית מ-80.

עכשיו חזרה לדחף הסגולי. 72 שניות פירושן שקילוגרם חנקן יכול להחזיק את עצמו באוויר 72 שניות. מכונית של 1,700 ק״ג כבדה כמעט פי שבעה מ-250 ק״ג גז, ולכן היא נשארת באוויר כשבעה פעמים פחות: כ-10.5 שניות.

אבל הגז במיכל לא נשאר בטמפרטורת החדר. כשהלחץ יורד, החנקן שנותר מתפשט ומתקרר. ראיתם את זה עם מיכל אוויר דחוס לניקוי מקלדת, שמתכסה בכפור. גז קר יוצא לאט יותר, וקרוב לסוף הלחץ כבר לא מאיץ את הסילון כראוי. אחרי תיקון לכך המכונית נשארת באוויר 8.3 שניות ב-380 אטמוספרות ו-8.5 ב-690. הלחץ כמעט לא משנה את התוצאה כי את מסת הגז לקחנו ממורבי. אילו 690 אטמוספרות דחסו יותר חנקן לאותם מיכלים, הטיסה הייתה ארוכה יותר, אבל אז נתון ה-250 ק״ג היה שגוי.

ארבעים דקות ליד המדחס על כל שנייה באוויר

עכשיו הצד השני. מורבי אומר שמילוי כל 600 הליטרים לוקח כיום שש עד שבע שעות, וטסלה מקווה להוריד זאת לחצי שעה.

צינור תדלוק ארוך בשביל שניות של טיסה
צינור תדלוק ארוך בשביל שניות של טיסה

שש שעות מילוי בשביל שמונה וחצי שניות טיסה הן קצת יותר מ-40 דקות ליד המדחס על כל שנייה מעל הקרקע. בשבע שעות זה כ-50.

גם האנרגיה לא קטנה. אפילו מדחס מושלם וחסר הפסדים יבזבז 36 עד 39 קילוואט־שעה כדי לדחוס 250 ק״ג חנקן, תלוי בלחץ. מדחסים אמיתיים מתחממים וצורכים יותר. לקנה מידה: בית אמריקאי ממוצע קנה כ-30 קילוואט־שעה חשמל ביום ב-2022. מיכל אחד לשמונה שניות טיסה עולה יותר אנרגיה ממה שבית צורך ביום.

מה אנחנו לא יודעים

החישוב נשען על הנחות. טסלה לא פרסמה את לחץ העבודה או את הגז המדויק. נתון 1,700 ק״ג כנראה מתאר גרסה בלי מיכל 400 הליטרים הנוסף, ו-Rocket שוקלת יותר איתו. מהירות הפליטה נדיבה. חלק מהגז הולך לדיזות ששומרות על המכונית ישרה ומסובבות אותה. כל אחד מהתיקונים האלה רק מקצר את הטיסה.

טסלה לא נתנה זמן טיסה למיכל. אחרי התרגיל הראשון אמר אילון מאסק שזו “לאו דווקא מכונית שמותאמת לבטיחות”, וטסלה אומרת ש-Rocket לא מאושרת לכבישים ציבוריים.

גם קפיצה מעל פקק תנועה לא באה בחשבון. נניח שטיסה קדימה חינמית והגז צריך רק להחזיק את המכונית באוויר. שמונה שניות ב-60 קמ״ש מכסות כ-130 מטר, חצי בלוק עירוני. הטיסה הראשונה של ה-Wright Flyer ב-17 בדצמבר 1903 נמשכה 12 שניות. מטוס מעץ ובד נשאר באוויר זמן רב יותר לפני 123 שנים ממה שמכונית מעופפת מצליחה ב-2026.