רובוט יצא להציל את טלסקופ Swift של נאס"א ונשרף ראשון

ב-25 בספטמבר 2026 נשרף מעל כדור הארץ גרר רובוטי בשם LINK. הוא שוגר כדי להציל את טלסקופ החלל Swift, שבילה 22 שנים בצילום הפיצוצים החזקים ביותר ביקום, ועכשיו צונח לאט. המציל מת ראשון. נאס"א כיבתה את Swift ב-23 באוקטובר , והטלסקופ ייכנס לאטמוספירה בתוך שבועות.

זה היה הניסיון הראשון להיאחז בלווין במסלול, כזה שאיש לא הכין מראש לביקור כזה. ל-Swift אין ידיות ואין יציאת עגינה; כפי שאמר גונהי לי, מנהל החברה שמאחורי ההצלה, הוא “לא כולל שום ממשקים, נקודות אחיזה או יציאת USB שאפשר לחבר אליה.” לי נזכר שלמהנדסים שלו חסר דבר בסיסי מאוד: לפני השיגור ב-2004 איש לא צילם את גב הטלסקופ.

צייד שהיה לו דקה אחת

Swift רדף אחרי התפרצויות קרני גמא, הבזקים שנוצרים כשכוכבים כבדים מתים וכשהשרידים שלהם מתנגשים. התפרצות נמשכת מחלקיק שנייה ועד דקות, והזוהר הדועך שהיא משאירה נקרא זוהר שלאחר. Swift זיהה התפרצות, הסתובב לעברה תוך כדקה ושלח את הקואורדינטות לשאר המצפים; פעם אחת הוא תפס הבזק של 0.03 שנייה, קצר יותר ממצמוץ. הוא נבנה לשנתיים, עבד כמעט 22 וזיהה יותר מ-2,000 התפרצויות.

השמש ניפחה את השמיים

Swift טס נמוך, ואין לו מנוע שיעלה אותו. בגובה הזה האוויר כמעט ריק, אבל רק כמעט, וכל הקפה מורידה אותו מעט. בשנים האחרונות השמש פעילה במיוחד. היא מחממת את האטמוספירה , האטמוספירה מתנפחת כלפי מעלה, ולוויינים במסלולים נמוכים מרגישים יותר גרר.

Swift התחיל בגובה של כ-600 ק"מ . עד פברואר 2026 הוא ירד מתחת ל-400, והצלה הייתה אפשרית רק מעל 300. נשארו כמה חודשים, והצוות נאלץ לבחור בין מדע לזמן. ב-11 בפברואר הם עצרו את טלסקופי הרנטגן והאולטרה-סגול וחנו את Swift בתנוחה האווירודינמית ביותר שלו. באפריל כיבו אפילו את גלאי ההתפרצויות, כדי לחסוך בחשמל ולסובב את הלוחות הסולריים כך שיתפסו פחות אוויר.

הטלסקופ הפסיק להסתכל על השמיים כדי להישאר בהם עוד קצת.

גרר שנבנה בתשעה חודשים

בספטמבר 2025 שילמה נאס"א 30 מיליון דולר ל-Katalyst Space מפלגסטף שבאריזונה. Swift עצמו עלה 364 מיליון דולר, כך שההצלה עלתה פחות מעשירית ממחיר הטלסקופ. Katalyst נדרשה לבנות חללית, להשיג את Swift, לתפוס אותו ולדחוף אותו גבוה יותר.

LINK יצא בגובה 1.8 מטרים ובמשקל של כ-400 ק"ג. היו לו שלוש זרועות רובוטיות עם לידרים (מד טווח בלייזר שבונה תמונה תלת-ממדית של עצם), שלושה מנועי יונים של קסנון ושני מערכי פאנלים סולריים באורך 6 מטרים. התוכנית: לבלות כמה שבועות בהקפת Swift ולחפש נקודות אחיזה על הגוף, ואז לדחוף אותו מעלה לאט במשך חודשים. החיפוש הזה היה צריך להתבצע בזמן אמת, כי למהנדסים לא היו תמונות ולא מבט מפורט על גב הטלסקופ. המציל נשא כל מה שהיה דרוש לתפיסה, וקיירן ווילסון, שניהל את פרויקט LINK, היה גלוי לב לגבי הקצב: חצי שנה קודם לכן כל החללית הייתה מצגת PowerPoint.

ב-3 ביולי 2026 שוגר טיל Pegasus XL שנשא את LINK, והוא נשמט מתחת למטוס נושא בגובה של כ-12 ק"מ מעל אטול קוואג’לין באוקיינוס השקט. הטיל עשה את שלו.

שלושה שבועות עד הסחרור

ב-28 ביולי Katalyst דיווחה ש-LINK מסתחרר סביב כמה צירים כבר שלושה ימים. שניים משלושת גלגלי התגובה שלו מתו. אלה גלגלים שמסתובבים בתוך החללית: בשינוי המהירות שלהם לוויין יכול להסתובב בלי לשרוף דלק. הקשר עם החללית המשיך להתנתק. ובכל זאת החברה שמרה על קור רוח: ל-LINK, אמרה, יש “נתיב מעשי לפגישה עם Swift”, וווילסון כינה את הטלסקופ “שותף לא מוכן אך משתף פעולה.”

הסחרור, כך התברר , נבע מתקלה בשסתום. המהנדסים החזירו את LINK לשליטה, אבל כבר לא נותר לו דלק כדי לתפוס את Swift ולהרים אותו. זה היה הסוף. ב-19 באוגוסט נאס"א ו-Katalyst ביטלו את ההצלה. “זו לא התוצאה שעבדנו לקראתה, אבל היא לא משנה מדוע המשימה הזו הייתה שווה ניסיון”, אמר מנהל נאס"א ג’ארד אייזקמן.

השניים אכן נפגשו בסוף, ולו מרחוק. הבקרים הביאו את LINK לטווח של 12 עד 15 ק"מ מ-Swift, קרוב מספיק לצילומים. משם אפשר לצלם אבל לא לתפוס: המציל לא הגיע לגב שאיש לא צילם ב-2004. ב-25 בספטמבר נכנס LINK לאטמוספירה ונשרף, יותר מחודש לפני החללית שבאה להציל.

מה נשאר אחרי הנפילה

Swift ביצע את התצפית האחרונה שלו ב-20 באוקטובר. הוא צלל מתחת ל-275 ק"מ, פחות ממחצית הגובה שבו התחיל, שם האוויר מבלם כל כך חזק שהטלסקופ כבר לא יכול להחזיק מטרה יציבה. בלי מנוע, איש לא יכול להטות את נפילתו. מרבית החללית צפויה להישרף, ונאס"א אומרת שפגיעה במישהו על פני כדור הארץ אינה סבירה.

מה ש-Swift משאיר אחריו הוא ארכיון: כמעט 22 שנות מדידות, יותר מ-1.5 מיליון תמונות אולטרה-סגול ואופטיות, כ-12 טרהבייט של נתונים, וכולם פתוחים לציבור. אסטרונומים ימשיכו לעבור עליהם זמן רב.

Swift עבד פי אחד עשר יותר מהמובטח, ודווקא האוויר הוא שמוריד אותו. LINK לא הגיע בכלל לשאלה איפה לתפוס אותו, כי השסתום שלו כשל קודם, ו-Katalyst אומרת שתיקח את הלקחים למשימות מפגש עתידיות. AP צופה ש-Swift ייכנס לאטמוספירה בתחילת נובמבר. המציל והניצול יסיימו באותו אופן, בהפרש של קצת יותר מחודש: כקו אור חטוף בשמי הלילה.