// תוכן עניינים
הכתבה כוללת קישורי שותפים: אם תירשמו דרכם, FUTURMAG עשויה לקבל עמלה, ללא עלות נוספת עבורכם. מדיניות עריכה
ב-9 באוקטובר 2026 יצאו בבת אחת כמעט 5 מיליון דולר משלוש כתובות ביטקוין. הכסף ישב בארנקי חומרה של Ledger , מכשירים שקיימים למטרה אחת: למנוע ממפתחות קריפטו לגעת אי פעם באינטרנט. סביר מאוד שהוא יצא דרך כרטיס SIM שמישהו החביא בתוך הגוף של המכשיר.
החלק המוזר ביותר הוא לא הסכום. בעל הכסף היה בעצמו נוכל. חברת ניתוח הבלוקצ’יין Chainalysis הגדירה אותו אחד הקורבנות הגדולים של גל הגניבות, ועקבה אחרי המקור של 60 הביטקוינים שלו. הוא שילם לאנשים כדי שיכתבו ביקורות מזויפות, ואז דרש מהם עמלה לפני שישלם את מה שהרוויחו. ב-22 בספטמבר העביר את התמורה לשלוש כתובות של Ledger. ב-9 באוקטובר מישהו אחר לקח אותה.
Chainalysis לא אומרת היכן הנוכל קנה את המכשירים שלו. אבל באותו יום פתחה Ledger בחקירה בעקבות הפסדים שדיווחו קונים בדרום-מזרח אסיה. ב-10 באוקטובר אישרה החברה שבארנק של אחד הקורבנות נמצא רכיב זר, וב-13 בו הסבירה בדיוק מה נמצא: מיקרו-בקר נוסף ומודם סלולרי עם eSIM, כרטיס SIM שמולחם ישירות ללוח. מכשיר שנועד לחיות במצב לא מקוון התחבר בשקט לרשת ושלח החוצה את המפתחות של עצמו.
עשרים וארבע מילים על מסך
ארנק חומרה נראה כמו כונן USB עם מסך זעיר וכמה כפתורים. בפנים יש שבב מאובטח ששומר את המפתח הסודי וחותם בעצמו על העברות. המחשב הנייד או הטלפון רק מגישים לו עסקה מוכנה ומקבלים אותה בחזרה חתומה. המפתח לא עוזב את השבב, ולכן תוכנה זדונית במחשב לא יכולה להגיע אליו.
בשיטה הזו יש דלת חירום שאי אפשר בלעדיה. ארנקים הולכים לאיבוד ונשברים. לכן בהגדרה הראשונית המכשיר מציג על המסך 24 מילים, והבעלים מעתיק אותן על נייר.
הסוד הראשי של הארנק גלוי בטקסט פשוט רק ברגעים נדירים. לרוב זו ההגדרה הראשונית, כשהמילים מופיעות על המסך, ופחות מזה השחזור, כשמקלידים אותן בחזרה. ההתקפה בנויה סביב הרגע הראשון מביניהם.
טלפון בתוך הארנק
ב-13 באוקטובר צוות האבטחה של Ledger, Ledger Donjon, תיאר איך הרכיב הזר עובד. מיקרו-בקר בתוך הגוף עוקב אחרי מה שמופיע בתצוגה, מפענח את מילות הסיד ושולח אותן ב-LTE, באינטרנט סלולרי רגיל, בדיוק כמו בטלפון. הוא לא נוגע בשבב המאובטח ובקושחה ולא משנה עסקאות או חתימות. הארנק לא מרגיש כלום. הוא ממשיך לשמור בנאמנות על המפתח שלו, בזמן ש-24 המילים שמסוגלות לשחזר את המפתח הזה כבר מזמן אצל זרים.
בגלל זה בדיקת האותנטיות הרשמית חסרת תועלת כאן. לפי Ledger, פונקציית Genuine Check שלה לא מסוגלת לזהות רכיבים שנוספו כל עוד השבב המאובטח המקורי במקומו. היא בודקת את השבב. לא את השכנים שלו.
אלה לא היו חובבנים. בגרסה הראשונה חוקרי Tibane Labs מצאו מיקרו-בקר STM32, eSIM בגודל 2 על 2 מילימטרים ומודול רדיו ממוגן. כדי לפנות מקום, הסוללה המקורית הוחלפה בקטנה יותר, שהזינה גם את הארנק וגם את ה"מרגל". בגרסה השנייה סימוני השבב נמחקו בגירוד, והלוח הוסתר מתחת לתצוגה, במקום שבו בדרך כלל יושבת כרית ספוג. זה היה לוח גמיש שיוצר בסדרות, בסגנון מפעל, ולא משהו שהולחם ביד ליד שולחן במטבח.

חנות עם השלט הנכון על הדלת
Ledger קושרת כל הפסד מאושר למוכר אחד, CryptoBilis, קמעונאי מלזי. זה לא היה מוכר אקראי משוק הפשפשים: נכון ל-9 באוקטובר הוא היה רשום כמפיץ רשמי של Ledger באינדונזיה, במלזיה ובפיליפינים. החקירה עדיין לא קבעה מי פתח את הקופסאות ואיפה, בדרך מהמפעל או במחסן.
אבל הסיפור לא נשאר באסיה. בגרמניה לקוח רגיל קנה ארנק ב-MediaMarkt, רשת גדולה של מוצרי חשמל, ומצא בפנים “מרגל”. הוא לא איבד כסף, והרשת הסירה את Ledger מהחנויות ומהאתר שלה. מארק קרפלס, לשעבר ראש הבורסה Mt. Gox, כתב שמצא רכיב זר ב-Ledger Flex שקנה בחנות בנמל התעופה של סינגפור, אם כי Ledger לא אישרה קשר בין המכשיר הזה ל-CryptoBilis. Ledger עצמה ביקשה ממוכרים בשש מדינות בדרום-מזרח אסיה ובהונג קונג להוריד את הארנקים מהמדפים עד לסיום הבדיקות.
איש לא יודע כמה נגנב בסך הכול. לפי חוקרים שמתכנים את עצמם tanuki42 ו-Specter, בין 72 מיליון דולר ליותר מ-86 מיליון דולר הועברו לכתובות חשודות. Ledger אומרת במפורש שהנתונים האלה מגיעים מצדדים שלישיים ושהיא לא אימתה אותם. Tether מנפיקה דולרים דיגיטליים, הידועים כמטבעות יציבים, ויכולה להקפיא מטבעות שלה שיושבים בכתובת של מישהו אחר. היא הקפיאה 10 מיליון דולר שקשורים לגניבה. בינתיים זה הסכום היחיד בשם שמישהו הצליח לעצור בדרך.
מפתח שאי אפשר להחליף
ב-Ledger בדיקת האותנטיות פספסה לוח מעגל נוסף. ב-Keystone, יצרנית ארנקי חומרה אחרת, גנבו הפורצים את המפתח שעומד מאחורי בדיקה כזו עצמה. ב-20 באוקטובר תוקף חדר לאתר החברה דרך פגם בכלי צד שלישי לניטור נתונים. Keystone מסרה שנחשפו נתונים של כמעט 26,000 קונים בין 2024 ל-2026: שמות, פרטי קשר, כתובות משלוח ותוכן ההזמנות. ביטויי שחזור ומפתחות ארנק, לדברי החברה, לא נפגעו.
רשימה של כתובות מגורים של אנשים שקנו מכשיר לאחסון קריפטו מסוכנת כשלעצמה. בצרפת שודדים כבר מגיעים לבתים של אנשים כאלה , והם שואבים את הרמזים שלהם בדיוק ממאגרי מידע שדלפו כאלה. חלק מהרשומות בכלל לא היו אמורות להתקיים. לפי המדיניות של Keystone עצמה הן היו אמורות להימחק אחרי 180 יום, אבל כלי המחיקה האוטומטי התקלקל. אף אחד לא שם לב. “לא עמדנו בהתחייבות שלנו למחוק נתוני לקוחות בזמן, ואנחנו לוקחים אחריות על הכשל הזה”, כתבה החברה.
האובדן השני חמור יותר. התוקף גנב גם מפתח שמוטמע בכל מכשיר במפעל כדי שיוכל להוכיח שהוא אמיתי בבדיקה מקוונת. את המפתח הזה אי אפשר להחליף בארנקים שכבר יוצרו. כלומר מזויף שנושא אותו יעבור בדיוק את הבדיקה שנועדה לתפוס אותו.
Keystone החליטה להשמיד 18,835 מכשירים שלא נמכרו, עצרה משלוחים והעבירה את החנות המקוונת שלה להזמנות מראש. ארנקים שנמסרו לפני 20 באוקטובר בטוחים לשימוש אם הם עוברים אימות, לדברי החברה. מי שקיבל ארנק אחרי התאריך הזה צריך לבדוק אותו לעומק לפני כן. Keystone גם מזהירה שלעולם לא תשלח הודעות שמבקשות מלקוחות להחזיר מכשיר או להעביר את הכספים שלהם: הודעות כאלה מגיעות מנוכלים.
שרשרת שצריך להאמין לה
היצרנים מגיבים בדרכים שונות. ל-Trezor לא נמצאו מכשירים מושחתים משלה, אבל מ-1 בינואר 2027 היא מצמצמת את רשת המפיצים שלה, וחלק מהחנויות יאבדו את הזכות למכור את הארנקים שלה. OneKey ניתקה את הקשר עם CryptoBilis כשותפה ומחליפה בחינם את הארנקים שלה שנקנו שם בין 1 במרץ ל-13 באוקטובר 2026.
Ledger ממליצה לא להגדיר בכלל מכשירים של CryptoBilis. מי שכבר יש לו צריך להעביר את הכספים לארנק חדש עם ביטוי שחזור חדש, ולעולם לא להקליד את המילים הישנות במכשיר חשוד. Ledger אומרת שהשרתים שלה והמכירה הישירה לא נפרצו, ושום דבר עד כה לא סותר זאת. מכאן המסקנה המעשית ביותר: הדרך הבטוחה ביותר היא לקנות ישירות מהיצרן ולעולם לא להגדיר ארנק ממקור לא ברור.
עדיין הרבה לא ידוע. מספר הקורבנות לא פורסם, ומי שהלחים את הלוחות לא נמצא. גם לא ברור עד כמה התפשטו המכשירים המושחתים מעבר למוכר אחד.
צ’אנגפנג ז’או, ממייסדי Binance, כתב ביום הדיווחים הראשונים שאחסון עצמי מגיע עם אחריות נוספת. ובכל זאת, לקוחות CryptoBilis קנו את הארנקים שלהם ממוכר רשמי, ושום זהירות לא הייתה מאפשרת להם לזהות לוח שמוסתר מתחת למסך.
ארנק החומרה הבטיח לבעליו שלא יצטרך עוד להאמין לבורסה או לבנק. אוקטובר הראה שהאמון לא נעלם אלא רק עבר מקום: עכשיו צריך להאמין למפעל, למחסן, לחנות ולשליח שהחזיקו את הקופסה לפני שהגעת אליה.







