הוא לא מאמין באלוהים. ובכל זאת קיבל פטור דתי מבינה מלאכותית

דיוויד דורמן לא היה צריך להאמין באלוהים כדי להשתחרר משימוש ב-ChatGPT בעבודה. הוא הומניסט, אדם שבונה חיים מוסריים בלי העל-טבעי. בספטמבר 2026 פטרה אותו אוניברסיטת קנטקי משימוש בבינה מלאכותית מכוח אותו חוק שמאפשר לאדוונטיסט יום שביעי לקבל שבתות חופש. את הקרקע הכשירו עוד לפני הצ’אטבוטים סרבני הגיוס של שנות ה-60: הם סירבו להילחם בלי לטעון שהם מאמינים באלוהים. ועוד קודם, ב-1961, הערת שוליים בפסק דין של בית המשפט העליון הציבה את “הומניזם חילוני” באותה רשימה עם הבודהיזם.

TechCrunch סיפר את הסיפור ב-29 באוקטובר, שלושה ימים אחרי שהאגודה ההומניסטית האמריקנית הודיעה על הניצחון. סיפור אחר מראה מה על הפרק. באוגוסט 2025 סיפר מנכ"ל Coinbase, בריאן ארמסטרונג, בפודקאסט איך נתן למהנדסיו שבוע להתקין עוזרי קוד מבוססי בינה מלאכותית. את מי שלא עשה זאת זימן לפגישה בשבת, וחלק מאלה שלא הייתה להם סיבה טובה פוטרו. ארמסטרונג עצמו הגדיר את הגישה כנוקשה מדי. המקרה של דורמן מראה שלעובדים יש דרך חוקית לומר לא.

מכתב למשרד לשוויון הזדמנויות

דורמן הוא מנהל באוניברסיטה. הוא עוזר לחוקרים להרכיב בקשות למענקים. איש עדיין לא הורה לו להשתמש בבינה מלאכותית; עמיתים והנהלה רק עודדו את כולם לנסות את הכלים. הוא החליט לא לחכות עד שהעידוד יהפוך להוראה. דוגמה של מישהו אחר נתנה לו את הדחיפה: באביב קיבלה מהנדסת התוכנה אריקה מאוס פטור מאותו סוג.

בסוף אוגוסט כתב למשרד לשוויון הזדמנויות של האוניברסיטה וביקש התאמה על בסיס אמונותיו. באמצע ספטמבר נפגש עם המשרד, וב-25 בספטמבר המשרד אישר את הבקשה, בקביעה שהיא אינה מטילה נטל בלתי סביר על המחלקה שלו. את לוח הזמנים והציטוטים ממכתבו אנו לוקחים מהודעה לעיתונות של האגודה ההומניסטית, שעזרה לו להגיש אותו.

הנימוק שלו פילוסופי. “הדרך שבה אנחנו הופכים לסוכנים מוסריים, עבור עצמנו ועבור אחרים, היא יישום פעיל של שכלנו”, אמר ל-TechCrunch. אם מוסרים את החשיבה הזאת למכונה, הוא טוען, היכולת לפעול באופן מוסרי נשחקת בהכרח. במכתבו מנויות גם התנגדויות נוספות: הבינה המלאכותית מאיימת על פרנסתם של אנשים, פוגעת בסביבה ודוחקת החוצה יצירתיות אנושית. המכתב מסתיים בחדות: “אני לא יכול, בלב שלם ובמצפון נקי, לקחת חלק בשימוש בטכנולוגיה הזאת ובהפצתה.”

דת בלי אלוהים, במונחים משפטיים

באפריל 1964 מילא אליוט וולש טופס של סרבן מצפון. הוא חתם עליו, אבל רק אחרי שמחק את המילים “ההכשרה הדתית שלי ו”. את השקפותיו על מלחמה, אמר, שאב מקריאה בהיסטוריה ובסוציולוגיה. וולש הורשע בסירוב להתגייס, אך ב-1970 בית המשפט העליון ביטל את ההרשעה. אמונות מוסריות עמוקות, קבעו השופטים, מקנות את אותה זכות שלא להילחם כמו אמונה דתית. חמש שנים קודם לכן, בעניינו של דניאל סיגר, כבר הרחיב בית המשפט את הזכות הזאת לכל מי שאמונתו תופסת בחייו מקום מקביל לזה שאלוהים תופס אצל מאמינים מסורתיים.

אותה לוגיקה עוברת גם בדיני העבודה. סעיף VII בחוק זכויות האזרח משנת 1964 אוסר על מעסיקים להפלות על רקע דת ומחייב אותם להתאים עצמם לה. הוועדה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה (EEOC), הסוכנות הפדרלית שאוכפת את החוק, מגדירה דת בהרחבה רבה. אין צורך להאמין באלוהים: גם אמונות מוסריות על טוב ורע נחשבות, כל עוד אדם מחזיק בהן בעוצמה של אמונה דתית.

השורשים נמשכים עוד קודם. ב-1961 דן בית המשפט העליון בעניינו של רוי טורקאסו. מרילנד סירבה למנות אותו נוטריון כי לא הסכים להצהיר על אמונה באלוהים. בית המשפט צידד בטורקאסו. בהערת שוליים 11 בפסק הדין נמנו דתות שאינן מלמדות אמונה באלוהים: בודהיזם, טאואיזם, תרבות אתית והומניזם חילוני. כל זה דין אמריקני; לארצות אחרות יש כללים משלהן.

דורמן לא מסתמך על חיבה לשיטות ישנות. הוא מסתמך על מערכת אמונות לגבי מקור המוסר של האדם, וזה מה שהחוק מחפש.

איפה נגמרת אמונה ומתחילה סלידה

אם תגידו לבוס שChatGPT מרגיז אתכם, לא תקבלו פטור. ה-EEOC קובעת במפורש שפילוסופיות חברתיות, פוליטיות או כלכליות, וכן העדפות אישיות בלבד, אינן אמונות דתיות. החוק רוצה תפיסת עולם שלמה, לא ביקורת מוצר.

מצד שני, למעסיק אין זכות לשפוט אם תפיסת העולם הזאת נכונה. כנות מוחזקת בדרך כלל כמובנת מאליה, והוועדה מציינת שאין חשיבות לשאלה אם אדם מחזיק באמונה מהסיבות ה"נכונות". גם אף כנסייה לא נדרשת לאשר אותה.

אריקה מאוס, המהנדסת שהשפיעה על דורמן, מדגימה איך זה עובד. באביב 2026 מאוס, שעובדת בצפון קרוליינה והיא יוניטריאנית אוניברסליסטית, ביקשה להשתחרר מהבינה המלאכותית משיקולים אתיים וסביבתיים. לעדה שלה אין עדיין עמדה רשמית בנושא; אחת עדיין מנוסחת. באמצע מאי החברה הסכימה. “אני כותבת את הקוד שלי ובודקת אותו ביד, וזה נשמע מטורף”, אמרה ל-Business Insider, כפי שFuturism סיפר. בלי בינה מלאכותית, גילתה, היא מסיימת משימות מהר כמו עמית שמשתמש בה. הבינה המלאכותית, אמרה, לא באמת משנה הכול.

למה קשה למעסיק להגיד “לא”

אמונה כנה לבדה אינה מבטיחה פטור: מעסיק רשאי לסרב אם ההתאמה תעלה יותר מדי. אבל ב-2023 פרצת המילוט הזאת הצטמצמה מאוד.

ג’רלד גרוף, דוור, שמר על יום ראשון כיום מנוחה. אחר כך חתם שירות הדואר על הסכם עם אמזון והחל לחלק חבילות בימי ראשון. גרוף התפטר ב-2019, ותביעתו הגיעה בסופו של דבר לבית המשפט העליון. פסק הדין היה פה אחד, 9 מול 0. קודם לכן נתנו בתי משפט רבים למעסיקים לסרב לכל התאמה שעלתה יותר מסכום זניח. עכשיו הנטל צריך להיות משמעותי בהקשר של העסק כולו.

כשמיישמים זאת על בינה מלאכותית, זה מסתבך. ביוני 2026 עורכי דין ממשרד FordHarrison פירטו מתי סירוב עדיין עשוי לעמוד. ייתכן שאי אפשר לבצע את התפקיד בלי בינה מלאכותית, ייתכן שחוזה עם לקוח מחייב אותה, או שהיא מוטמעת במערכת ליבה של החברה. טענות כלליות שהבינה המלאכותית “חשובה” או “יעילה” אולי לא יספיקו. אילו אחד ממהנדסי Coinbase היה מצטט אמונה דתית כנה, החברה הייתה צריכה להוכיח שפטור למהנדס הזה יפגע קשות בעסק. אף בית משפט לערעורים עוד לא פסק בסכסוך כזה; עד כה כל המקרים הידועים הוסדרו בתוך החברה.

כפתור הבינה המלאכותית נשאר על המסך

לפטור של דורמן יש גבולות ברורים. לפי FindLaw, אתר מידע משפטי, הוא התנגד לכלים כמו Copilot בתוך Microsoft Teams, ChatGPT ו-Claude, ועכשיו אינו חייב להשתמש בהם בעצמו. אבל הוא עדיין משתתף בישיבות ומגיש חומרים דרך אותן פלטפורמות מצוידות בבינה מלאכותית כמו עמיתיו. אם ישיבה מתנהלת ב-Teams, Copilot עדיין שם; דורמן פשוט לא מפעיל אותו.

סביר שיגיעו עוד בקשות כמו שלו. האפיפיור ליאו ה-14 כינה את הבינה המלאכותית איום על כבוד האדם. אלכסנדריה הויסקנס, עורכת דין בצוות האגודה ההומניסטית, אומרת שהחשש הזה עובר דרך התורה הקתולית, היוניטריאניות האוניברסליסטית וההומניזם כאחד. הארגון שלה רוצה שאנשים לא מאמינים ידעו שהחוק מגן גם עליהם.

דורמן אומר שהוא לא מגייס איש; הוא רק מקווה שאנשים עם ספקות דומים ירגישו חופשיים לפעול לפיהם. האוניברסיטה אמרה כן, בתנאי. ההתאמה פועלת “תוך כדי המשך ביצוע התפקידים המהותיים של תפקידו של העובד”, אמר ל-TechCrunch דובר האוניברסיטה ג’יי בלנטון. “ככל שהטכנולוגיה והאחריות בעבודה מתפתחות, ניתן לבחון מחדש התאמות כדי להבטיח שהן נשארות סבירות וישימות.”