// תוכן עניינים
כ-173 מיליון סמארטפונים במחיר של פחות מ-100 דולר נשלחו ברחבי העולם ב-2025, לפי ספירת IDC . אלה הטלפונים הראשונים: של נער, של הורים מבוגרים, של מי שמתחבר לאינטרנט בפעם הראשונה בחייו. האנליסטים עוקבים אחריהם כ"משלוחים", כלומר מספר הטלפונים שהיצרנים שולחים לחנויות ולחברות הסלולר. ברבעון השני של 2026 ירדו משלוחי הסמארטפונים הזולים בכמעט 60%. הביקוש לא נעלם. מה שנעלם הוא הזיכרון שמהם הטלפונים הללו נבנים: מרכזי נתונים של בינה מלאכותית לקחו אותו.
קל לדמיין את קנה המידה. מאיץ B300 של Nvidia, סוס העבודה של שרתי הבינה המלאכותית של היום, נושא 288 ג’יגה-בייט של זיכרון . זה כמו נפח ה-RAM של 72 טלפונים זולים עם 4 ג’יגה-בייט כל אחד. עבור הטלפון עצמו הזיכרון הפך להוצאה הגדולה ביותר: במכשירים שמחירם מתחת ל-200 דולר הוא מהווה כיום כמעט 60% מעלות כל הרכיבים, לפי הערכת Omdia. המסך, המצלמה, הסוללה והגוף יחד עולים פחות משבבי הזיכרון.
// שנה של זיכרון לבינה מלאכותית
שלושה מפעלים לכדור הארץ כולו
הזיכרון הפעיל כמעט בכל מכשיר, ממחשבים ניידים ועד מקררים עם מסך, מגיע בעצם משלוש חברות. סמסונג, SK Hynix ומיקרון שולטות יחד בכ-90% מהשוק העולמי. במהלך השנה האחרונה שלושתן הפנו את רוב האספקה שלהן למרכזי נתונים של בינה מלאכותית במקום לאלקטרוניקה לצרכן, סיפר רמון ליאמס (Ramon Llamas), מנהל המחקר של IDC לתחום המכשירים הניידים, ל-Rest of World . ההיגיון פשוט: מרכזי הנתונים משלמים יותר ולוקחים כל מה שהמפעלים מסוגלים לייצר.
מאיצי בינה מלאכותית זקוקים לסוג מיוחד של זיכרון בשם HBM, קיצור של High Bandwidth Memory, זיכרון ברוחב פס גבוה. שבביו נערמים למגדל גבוה ומונחים ממש ליד המעבד, כדי שהנתונים יעברו מהר יותר. הבעיה היא ש-HBM חמדן. כל ג’יגה-בייט ממנו עולה למפעל בערך פי שלושה סיליקון מג’יגה-בייט של DDR5 רגיל: אותה פרוסת סיליקון נותנת שליש מכמות הביטים. מיקרון מדברת על יחס של שלוש לאחד. כל ג’יגה-בייט שנשלח למרכז נתונים מוחק שלושה ג’יגה-בייט מהתכנון למכשירי צרכן.
כמה טלפונים נכנסים במאיץ אחד
עכשיו קצת חשבון על מפית. ניקח “טלפון של 100 דולר” טיפוסי. ה-Redmi A5 עם 4 ג’יגה-בייט של RAM ו-128 ג’יגה-בייט של אחסון נמכר בפיליפינים ב-2025 תמורת 4,099 פזו, כ-74 דולר.
מבחינת קיבולת מדובר באותם 72 טלפונים, אבל אחרי התיקון ליחס שלוש לאחד השבב צורך כמות סיליקון כמו בערך 216 טלפונים זולים. שרת סטנדרטי מכיל שמונה מאיצים כאלה, כ-2.3 טרה-בייט של זיכרון בסך הכול, כלומר סיליקון בנפח של יותר מ-1,700 טלפונים. ומרכז נתונים בנוי מאלפי שרתים, לא משרת אחד.
ההנחות שמאחורי ההערכה
- בטלפונים משתמשים בזיכרון הנייד LPDDR, ואילו היחס של מיקרון, שלוש לאחד, משווה בין HBM ל-DDR5. בזיכרון נייד היחס עשוי להיות שונה במקצת, ולכן התוצאה נכונה כסדר גודל בלבד.
- 4 ג’יגה-בייט של RAM הם הגבול העליון בדגמים זולים; חלקם יוצאים עם 3 ג’יגה-בייט, מה שהיה מעלה את מספר הטלפונים.
- זיכרון הפלאש (128 הג’יגה-בייט ההם) לא נכלל בחישוב, אף שגם הוא התייקר.
המספרים גסים, אבל המסקנה לא. הזיכרון נהיה מצרך נדיר, והיצרן מחליט מי יקבל אותו: ענקית ענן שמשלמת מחיר מלא, או מי שמרכיב טלפון של 74 דולר שהרווח עליו נמדד באגורות.
מי משלם על הבינה המלאכותית של מישהו אחר
טלפון כמו Redmi A5 לא יכול להישאר כפי שהוא ב-2026. ליצרן יש שתי אפשרויות: להעלות את המחיר או לקצץ במפרט. אנליסטים של Counterpoint מציינים שהמותגים עושים את שתיהן: פחות אחסון, מצלמות פשוטות יותר, ובחלק מטווחי המחירים חזרה לדגמי 4G בלבד במקום 5G. “ייצור טלפונים בקצה הזול כבר אינו כדאי כלכלית”, אמר סגן נשיא IDC בראיין מא (Bryan Ma) ל-CNBC .
כך טלפון שאמור להיות הצעד הראשון של מישהו אל האינטרנט מתייקר רק משום שאדם אחר משוחח עם רשת נוירונים. הכאב מורגש יותר מכול אצל מי שיש לו הכי מעט כסף. איגוד מפעילי הסלולר GSMA מעריך שבסוף 2025 סמארטפון בסיסי עלה לחמישון העני ביותר של האוכלוסייה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית כמעט מחצית מהכנסה חודשית, 44%. באפריקה שמדרום לסהרה זה שלושה רבעים, 76%.
המחירים עולים בכל מקום, אך לא בצורה אחידה. לפי אותו מעקב מחירים של Counterpoint, דגמים קיימים התייקרו בכ-15% מתחילת 2026, ודגמים חדשים מגיעים יקרים בכ-25% משל השנה שעברה. הקפיצה בולטת ביותר בשווקים רגישים למחיר: בהודו הטלפונים התייקרו ב-21%.
לשם השוואה, בארצות הברית המחירים עלו רק ב-5%, ובכל זאת הפלח הזול התכווץ גם שם בכמעט שני שלישים. מכירות טלפונים שמחירם מתחת ל-100 דולר ירדו ב-64% ברבעון השני של 2026: חלק מהמותגים הפסיקו לשלוח אותם, אחרים העלו מחירים.
עוד לא הגענו לתחתית
הרבעון השלישי של 2026 סימן קו. משלוחי הסמארטפונים העולמיים ירדו ב-22% ל-255.3 מיליון יחידות , התוצאה הגרועה ביותר בתיעוד של IDC. המותגים הסיניים שחיו מדגמים זולים נפגעו קשה מכולם. נבילה פופאל (Nabila Popal), מנהלת מחקר בכירה למכשירים ב-IDC, סבורה שהשוק עדיין לא הגיע לשפל. IDC לא מצפה להתאוששות לפני 2028, ולכל שנת 2026 היא מנבאת ירידה של 16.7% , לקצת יותר ממיליארד טלפונים.
יש נחמה קטנה. הזיכרון מתייקר לאט יותר: לפי IDC, ברבעון השלישי העלויות עלו בשיעור “דו-ספרתי נמוך” לעומת הרבעון הקודם, אחרי עלייה של 50% עד 100% בכל רבעון קודם לכן. כבר בספטמבר בראיין מא הזהיר את CNBC שהאטה אינה היפוך מגמה: אם המחסור יקל, המחירים יפסיקו לטפס במהירות כזו, אבל הם לא יחזרו לרדת. אותו מחסור פוגע גם במחשבים: משלוחי המחשבים האישיים בעולם ירדו ב-21% ברבעון השלישי.
הטלפון של 40 דולר עדיין חי על הנייר
התעשייה יודעת מה היא מאבדת. במרץ 2026 הודיעו GSMA ושישה מפעילים גדולים על פיילוט של טלפוני 4G במחיר 30 עד 40 דולר בשש מדינות באפריקה: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אתיופיה, ניגריה, רואנדה, טנזניה ואוגנדה. בהודעה עצמה הוכר שזיכרון יקר מקשה על השגת המחיר הנמוך, והממשלות התבקשו לבטל מכסים ומסים על סמארטפונים בסיסיים. עדיין אין דיווחים על כניסת טלפונים כאלה למכירה.
הסיכון גדול מענף המכשירים. לפי הערכת Rest of World, הדרך לאינטרנט של כ-800 מיליון בני אדם נמצאת כעת בסכנה: GSMA צופה שעד 2030 הם יתחברו לאינטרנט הנייד, אבל הטלפון הזול שהיה אמור להביא אותם לשם נעלם מדוכני החנויות.
